5 באוגוסט 2008

לוגו חדש לחברת AdKIT

מאת יגאל פוירשטיין





החודש הושק הלוגו החדש והמעודכן של חברת המידע והמחקר אדקיט. חברת אדקיט הוקמה ב-1988 ומאז היא מספקת מידע עסקי ושיווקי לחברות מהמובילות במשק. המידע והמחקר שאדקיט מספקת ללקוחותיה מאפשרות להן לקבל החלטות מושכלות ומבוססות מידע רלוונטי ועדכני.

המשימה שהוטלה עלינו הייתה לעצב לוגו חדש לחברה, אשר תשקף את ערכי המותג ותשדר מסר צעיר, נבון, ידידותי, יצירתי, מהימן ומוביל.
תהליך הבחירה של הלוגו היה ארוך מהרגיל והגשנו מעל 10 אופציות שונות עד להחלטה הסופית. הנקודה המעניינת בפרויקט הייתה שהלוגו הנבחר היא ההצעה הראשונה (עם שינויים קלים) שהגשנו והמלצנו להנהלת אדקיט.
להלן מקבץ של ההצעות שהוגשו ונפסלו...
לשיפוטכם... 




31 ביולי 2008

גם לגופנים (פונטים) יש אישיות

קליפ משעשע... לכל מי שחושב שרק לכתב יד יש אישיות.









8 ביולי 2008

בדרך הביתה?

מאת יגאל פוירשטיין

22 לאפריל, 1979. נהריה. אינני יכול לשכוח את הלילה הארור ההוא. הייתי נער בן 17 וחצי, רק בשנה מבוגר מהנער סמיר קונטאר שהוביל חוליית מחבלים בת ארבעה אנשים אשר הגיעו בסירת גומי מלבנון, נחתו על חוף הים, ירו על רכב משטרה והרגו את השוטר אליהו שחר.
בדרך ניסו לחדור לבית, ולבסוף פרצו לדירתם של משפחת הרן בבניין דירות. הם לקחו כבן ערובה את דני הרן יחד עם בתו בת הארבע, עינת. סמדר האם הסתתרה בחדר השינה יחד עם בתה בת השנתיים, יעל ושכנתם. יעל נחנקה למוות תוך כדי נסיונותיה של סמדר האם להשתיקה כדי שלא יתגלו על ידי המרצחים. האב דני ועינת הבת נלקחו כבני ערובה אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות. סמיר קונטאר ירה בדני והרגו מול עיניה של בתו ולאחר מכן רצח גם את עינת כשהוא... אחסוך לכם את התאורים הגרפיים שנכתבו כל כך הרבה פעמים בחודשים האחרונים על הסיום הטראגי של הלילה הארור ההוא שהתרחש במרחק של 5 דקות הליכה מביתי.


קונטאר נשפט ל 5 מאסרי עולם. במהלך שהותו בכלא, סיים תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה. השבוע הוא ילך הביתה. סביר להניח שיקים משפחה, יגדל ילדים ואף יזכה לראות נכדים.
בשבועות האחרונים זכינו לראות את תמונתו של קונטאר מעטרת כמעט בכל יום את מהדורות העיתונים. הוא הופיע על השערים, בעמודי החדשות, מוספים, בצבע, שחור לבן, מאויר ובעוד אין ספור טכניקות גרפיות, כיד הדמיון של הגרפיקאי התורן. באופן עקרוני, אינני מתנגד כמובן לפרסום תצלומו של קונטאר בתקשורת. הלא כולנו סקרנים לראות כיצד נראית מפלצת אדם שמסוגלת להביט בעיניה של ילדה בת ארבע ולרוצץ את ראשה.

השבוע ידיעות אחרונות השכיל לעטר את עמודי החדשות ביצירת אומנות גרפית, מקורית וחדשנית. קולאז’. (בעברית הֶדְבֵּק - מדיה אומנותית שבה נעשה שימוש בפיסות עיתון, נייר תצלומים וכד’, לכדי יצירת קומפוזיציה של הבעה הנגזרים מהתכנים הקיימים על גבי פיסות הנייר).


אני שואל את עצמי מה עבר בראשו, או בעכברו יותר נכון, של הגרפיקאי שיצר את היצירה המקורית ומלאת ההשראה של צילום הרוצח סמיר קונטאר במרכז, מימינו אלדד רגב, צמוד צמוד, ומשמאלו אהוד גולווסר, ובאותיות גדולות ונטויות כלפי מטה, הכותרת “בדרך הביתה”?
אני מנסה לדמיין את אותו לילה, שעתיים לפני סגירת העיתון, לחץ בסטודיו, עדיין חסר ויז’ואל “הורס” להעברת תוצאת ההצבעה בעד החזרת החטופים תמורת שחרור הרוצח. מאתרים במאגר את הצילום המשומש של קונטאר, ואת התצלומים של רגב וגלדווסר. מה עושים? קולאז’, אלא מה? האחד ימינה, השני שמאלה, הרע באמצע, המסר למטה והנה אפשר להוריד את העיתון לדפוס.

האם באמת “בדרך הביתה”? לפחות לפי הפרסומים בתקשורת, החטופים אכן יגיעו הביתה, אך לא בריאים ושלמים כפי שכולנו היינו רוצים לראותם בפתח המטוס. כנראה הם אינם בחיים ויוחזרו בארונות (הלוואי הלוואי ונופתע לטובה).

אם כך, היכן היה שיקול הדעת של הגרפיקאי כאשר הזיז עם עכברו את התמונות זה לצד זה בכזו חוסר רגישות? היכן היה ראשו של העורך התורן כאשר חתם על הגליון? על מה הוא חשב כאשר הצמיד את צמד המילים “בדרך הביתה” לצילום השלושה? היכן האחריות כלפי רגשותיהם של משפחת הרן, שחר, גולדווסר, רגב וקוראי העיתון? אנו, ציבור הקוראים, רק יכולים לנסות ולדמיין מה עובר על המשפחות כאשר הם מביטים מדי יום בתמונות הללו.

הביקורת שלי היא כלפי אותו גרפיקאי שיצר את הויז’ואל. נכון שהעורך בסופו של יום חתום על תכני עיתונו, אך גם לגרפיקאי / מעצב יש אחריות. מעצב הוא לא “ועדת קישוט”. יש משמעות אמוציאונלית לתכנים הויזואלים שהוא יוצר. צריך לעצור מדי פעם, לקחת נשימה, ולחשוב איזו השפעה ומסר יש לתוכן שהוא יצר.

כולי תקווה שיקרה נס ונזכה לראות את הבנים שבים לביתם מחייכים כמו בצילומים הרבים שראינו בשנתיים האחרונות. את מבטו של קונטאר, אשר הסתובב ליד ביתי לפני 29 שנים, ארצה למחוק מזכרוני לעד. גם את הדי הרימונים ושריקות הכדורים.

26 ביוני 2008

סערה בקערת פופקורן

מאת צאלה לוין פלד

מי לא מקבל מדי פעם סרטונים ויראלים במייל? כולם! ומי מתאפק ולא צופה בהם? אף אחד!
אז גם אלי הגיעה לפני חודש סדרת סרטונים שהועלו ב-YouTube.

בכל אחד מהסרטונים הוצגה חבורת צעירים ממדינה אחרת בעולם עורכים ניסוי:
מניחים 4 טלפונים ניידים על שולחן הסלון, מסדרים אותם בצורת x כשהמשדרים שלהם פונים כולם למרכז אחד ובו מספר גרעיני פופקורן, מחייגים לכל הטלפונים בו זמנית ונותנים להם לצלצל. לאחר כמה שניות מתחילים גרעיני הפופקורן לעוף באויר ולהתפצח לקול צחוקם וקריאותיהם ההמומות של הצעירים המופתעים מהצלחתו של הניסוי הקטן שערכו.

הסרטונים נראו כאילו צולמו במצלמה בייתית פשוטה על ידי אחד מהמשתתפים בניסוי ואני נקרעתי בין הדחף לערוך את הניסוי הערב בסלון ביתי ובין האינסטינקט החייתי האומר לי שטלפונים ניידים הם "מטגן מוח" ועלי להתקשר מהר מהנייד שלי ולהזהיר את המשפחה המורחבת וחוג החברים.

לפני יומיים קראתי בעיתון שמאחורי הסרטונים עומדת חברת Cardo הישראלית - מפתחת ויצרנית אוזניות Bluetooth, שנמנית עם חוג לקוחותינו, ושזוהי למעשה פרסומת לאוזניות שלהם, ואז גם הבנתי שאי אפשר להכין פופקורן בעזרת הטלפון הנייד שלי...
מסתבר שכ-11 מיליון איש צפו בסרטונים במשך שלושה שבועות, והקמפיין זכה לכותרות בכל העיתונים החשובים בעולם - הכתובה והמכוונת.

להודות על האמת? הרגשתי קצת מרומה, לא רק ש-11 מיליון איש הסתובבו חודש בפאניקה, אלא שמתברר שמאחורי התרגיל השובב הזה עומדת חברה שהצליחה ליצור לעצמה הד ופרסום אדיר באמצעים מינימלים ובעיקר תוך שימוש ביכולות ההדבקה המופלאות של הרשת.

ובמה שונים סרטוני הפופקורן מסרטוני פרסומת אחרים שעולים כל שני וחמישי לרשת? ההבדל הוא ש-Cardo בחרה שלא להציג בסופו של הסרטון את הלוגו שלה ואת המוצר שהיא משווקת וכך לאפשר לנו להבין שמדובר בפרסומת, אלא יצרה פרסומת "מחופשת" לסרטון ביתי מחתרתי והשאירה אותנו עם המסר שהקרינה של הטלפונים הניידים חזקה ומסוכנת. רק לאחר חודש נחשף התרגיל, וכך למעשה גדלה האפקטיביות של הפרסומת פי כמה.

אין ספק שזהו מהלך יצירתי ואף מבריק בפשטותו, אך עדיין נותרתי עם כמה שאלות וחומרים למחשבה:
  • האם פרסום גרילה שכזה אינו כפוף לשום חוקים?
  • האם כל אותן מגבלות שעומדות בפני מפרסמים בערוצים הרגילים אינן תופסות במקרה כזה?
  • איפה עובר הגבול בין "ריאליטי" לפרסום?
  • האם זו הונאה או סתם בדיחה טובה על חשבוננו?
  • אלו עוד מניפולציות עושים המפרסמים מבלי שנדע וכמה רחוק אפשר ללכת עם זה?
עד כאן להפעם, ונעבור לפרסומות!















9 ביוני 2008

הרצאה של המעצב התעשייתי איב בהר

מאת יגאל פוירשטיין

להלן הרצאה משעשעת של מעצב החם של השנים האחרונות - איב בהר. ההרצאה צולמה במסגרת הרצאות TED אשר מתקיימות אחת לשנה בדרך כלל במונטרי שבקליפורניה. כל שנה מוזמנים מרצים מובילים בתחומים מגוונים החל במדע, חינוך, אומנות וכד'. מעניין לעקוב אחרי הרצאות אלו. אשתדל להביא לבלוג עוד הרצאות מעניינות אשר צולמו בשנים האחרונות.
...Enjoy


5 ביוני 2008

שאלות ותשובות עם ברט ויקנס על תהליך מיתוג חדש ל-SanDisk

מאת כריסטיאן פאלינו, באפריל, 2008
(Brand New Blog)





ברט ויקנס (Brett Wickens), סגן נשיא ומנהל קריאייטיב בחברת MetaDesign שיתף אותנו בתהליך עיצובו מחדש של לוגו חברת SanDisk, ספק מספר 1 בעולם של מוצרי אחסון מידע חדשניים בזיכרון פלאש.


ברט, אני נרגש מההזדמנות לראיין אותך על הפרויקט המדובר של MetaDesign. שאלתי הראשונה: מהי הסיבה העיקרית לעיצובו מחדש של סמל חברת SanDisk?

ישנן שתי סיבות עיקריות לעיצובו מחדש של לוגוטיפ חברת SanDisk. הראשונה הינה מיצובה של החברה כחברת מובילה בתחום מוצרי האלקטרוניקה - עם הצלחת מוצרים כדוגמת נגני המדיה מסדרת Sansa של החברה, סדרה אשר מכירותיה שניות בהיקפן למכירות ה-iPod. שיעורי הצלחה אלו הורו כי החברה נכנסת לטריטוריה הנשלטת על ידי ענקיות כדוגמת Apple, Canon, Sony, Samsung ואחרות, אשר כולן, להוציא אחת (Apple, שלה יש סמל), הינן חברות בעלות לוגוטיפ בעל ערך הון אדיר. הסיבה השנייה היא המצאת אחסון המידע בזיכרון פלאש על ידי SanDisk, והיותה המובילה בתחום. חלק משבבים אלו הינם קטנים אף מציפורן זרת ידכם. הלוגו הקודם היה בעייתי בהדפסה במידות קטנות כדוגמת אלו.


האם תוכל לספר לי אודות תחילתו של הפרויקט? לדוגמא, האם מלכתחילה היה זה עניין של עיצוב הטיפוגרפיה ונטישת הסמל?


בתחילה, הנהלת SanDisk הזמינה אותנו אל שולחן הדיונים לאור הצלחתנו עם חברת Adobe בתהליך המיתוג מחדש לאריזות תוכנת CS3. עבודה זו צדה את עיניהם של לקוחות טכנולוגים רבים.כך החל הדיון עם הנהלת SanDisk. אנו האמנו כי על אף שנים של חשיפה, זיהוי הצרכן את "סמל הפלאש" בלוגו הקודם היה מוגבל למדי. בנוסף, מבחינת בהירותו, הסמל היווה הסחת דעת משם החברה וגרם להקטנת השם בגדלי הדפסה מזעריים. לאור סיבות אלו, היינו משוכנעים כי הדבר החשוב ביותר היה להתרכז ביצירת לוגוטיפ ברור ופשוט יותר. חברות רבות חושבות שהן זקוקות לסמל, אולם מעטות אכן זקוקות לו.
כאשר החברות מעוניינות בסמל, הן לרוב רוצות שיהיה זה סמל דיאגרמי - קרי, רישום אשר יכיל את כל מה שהחברה עושה. מובן כי זה בלתי אפשרי. במידה והחברה נהנית משם כדוגמת Apple או Shell, ניתן להציג את דימוי מעוצב של העצם באופן ויזואלי, ואף להוסיף לו מאפיין ייחודי ברור (כדוגמת הנגיסה בתפוח של סמל חברת Apple, המרמז על הפרי האסור או סמל של צדף). במידה ושם החברה מופשט או מורכב, פתרונות ציוריים הופכים מורכבים וקשים לביצוע. יתרה מכך, על החברה להיות מוכנה להשקיע כסף רב ושנים של הטמעה בטרם תגיע למצב בו אנשים יזהו את החברה על פי סמלה בלבד.


האם התבצע תדריך לפרויקט? אם כן, האם תהיה מוכן לחלו
ק עמנו חלק מהמטרות, המאפיינים או האתגרים אשר תוארו במסמך?

ובכן, התדריך שאנחנו כתבנו היה מקיף למדי מאחר והוא כלל לא רק את הלוגוטיפ כי אם גם סקירה נרחבת של הנוכחות הויזואלית והוורבלית של חברת SanDisk ברחבי העו
לם, מיקום המותג, המסרים, האריזות, וכל שאר המאפיינים של תכנית נרחבת למיתוג מחדש. להלן סיכום של מטרות הפרויקט כפי שהופיעו בתדריך:
1. פישוט הלוגוטיפ למטרת:
א. שיקוף המיקום אליו שואפת חברת SanDisk כחברת מוצרי אלקטרוניקה אמינה
ב. הגברת הבהירות והזיהוי
ג. התאמה למגוון נרחב יותר של ישומים
2. בחירה בצבע ייחודי
3. שמירה על בהירות והרמוניה בעיצוב האריזות והמוצרים הנלווים
4. יצירת "מראה ותחושה" ( Look & Feel) אשר:
א. ייצגו את שילוב "הטכנולוגיה המתקדמת והערכים האנושיים"
ב. ייכללו את מאפייני המותג, הלא הם יצירתיות, כוח ונוכחות מתמדת.
5. יצירת מערכת מותג הניתנת לניהול פשוט, הרחבה ותחזוקה נוחה.



מיותר לציין כי חלק ממטרות אלו, תקפות למערך הכולל של נוכחות SanDisk על מדפי השיווק, ולא בהכרח לעיצוב הלוגוטיפ. המטרה העיקרית הייתה הרצון לייצג את שילוב הטכנולוגיה המתקדמת והערכים האנושיים בכל ההיבטים, ולמעשה להדגיש כי מדובר ביצירת מוצרים חכמים המאפשרים לנו לחלוק את המידע האישי, המבדר, הערכי או החשוב והעסקי שלנו.

כיצד מתחיל תהליך העיצוב?

התהליך מתחיל בפגישה עם הנהלת החברה. אנו אוהבים לערוך דיונים פרונטאליים על מנת להבין את מטרות החברה וסיבותיהם לשינוי. מכאן, יש באפשרותנו לסייע בקביעת הדבר אותו יש לעצב. האם מדובר בלוגוטיפ? אריזות? תהליך טוב יותר לניהול מערך העיצוב? יש מגוון רחב של תשובות אפשריות, אך את הפתרון המתאים ניתן לקבוע רק לאחר הבנת הלקוח והטמעות בעולמו באמצעות בחינת תיעוד אסטרטגי קיים, דגימות עיצוב, ביקורי שטח וניתוחים שונים.
למטרת עיצוב הלוגוטיפ, דן צוות המעצבים שלנו בתדריך. בנוגע לבניית זהות מותג, אני אוהב להתחיל בפריסת רשת נרחבת. אני אוהב לבחון רעיונות המשלבים מידה שווה של אמנות והגיון; אני אוהב לראות מה קורה כאשר אנו “מסיטים את המחט” ולו במעט אך מגיעים לתוצאות שטרם נראו. מתוך עמדת יתרון זו אנו אוצרים את הפתרונות המתאימים ביותר לפרופיל אשר נבנה בתדריך ומציגים בפני הלקוח שלושה כיוונים אפשריים. למרות זאת, על פי רוב יש לנו פתרון אחד ויחיד, מבין השלושה, עליו אנו ממליצים.

האם חברת MetaDesign עובדת לפי תהליך ברור של מחקר קריאייטיבי ושיפורים?

מבנה המחקר הקיראייטיבי מופקד על פי רוב בידיהם של המעצבים, אך אני מנחה ומכוון אותם במידת הצורך. אני עיצבתי למעלה מ-25 שנים, כך שניסיוני מסייע למעצבים להימנע מטעויות נפוצות ואף למצוא נתיבים פוריים למחקר.
בנוגע לשיפורים, יש לנו הליך רשמי בו הכיוון הנבחר מעודן, בהתבסס על משוב הלקוח והנחיותיי. בעת הדיון עם הלקוחות על הפרטים הסופיים, אני מנסה להימנע ככל שניתן מעירוב עמדותיי האישיות. כמעצבים מנוסים, אנו פשוט יודעים מה עובד ומה לא. הניסיון המקצועי שלנו הוא הדבר תמורתו לקוחות משלמים לנו.

בעוד הלקוח שם מבטחו בניסיון המעצבים אותם הוא שוכר, סביר להניח כי לעיתים קרובות יהיו לו דעות אישיות בדבר מאפיינים ויזואליים או רעיונות מסוימים - כיצד ניתן לנטרל השפעה סובייקטיבית זו מתהליך ההערכה?


אפשר לנטרל השפעה זו בזריזות בעזרת שיחה עם מנכ"ל או חבר מנהלים במהלכה אתה מסביר להם מדוע הפתרון שלך הוא הנכון. שיחה זו עשויה להתפרש לעיתים כנאום סיכום באולם משפט, גם אם תתנהל בצורה ידידותית. עליך להיות מודע למצבו של הלקוח, התחרות הקיימת בשוק, תחזיות עתידיות מסוימות, והכי חשוב נוכחות ומעורבות. חלק מאוד מרכזי מקבלת הרעיון הינה יכולתך לספר סיפור עם התחלה, שיא וסיום - כך תבטיח שלקוחותיך יגיעו בדיוק למסקנה אליה אתה מנווט אותם.

האם היו היבטי שחזור ספציפיים, אשר הנחו את הפתרונות הרשמיים?

כן. נבדקו היבטי המולטי-מדיה הקבועים: האם העיצוב נראה טוב בתדפיס, באינטרנט ברזולוציית מסך, אך פרויקט זה טמן בחובו נושאים נוספים כדוגמת גודלם המזערי של השבבים המיוצרים, עליהם מודפס הלוגוטיפ באמצעות תהליך הדפס משי מהיר. היבט זה אכן הנחה אותנו במלאכת העיצוב הטיפוגרפי של רבים מהפתרונות אותם הצענו. ההיבט המרכזי הנוסף היה בולטות על המדף. כשאתה נכנס לחנות ומביט במדף עליו מוצגים כרטיסי הזיכרון הנמכרים, תראה עירוב כאוטי של מותגים שונים, מצב המונע מהלקוחות זיהוי מהיר של הפריט שהם מחפשים. אנו האמנו כי לוגו SanDisk בעיצוב פשוט ובגודל סביר, כמו גם נוכחות הצבע האדום של SanDisk וקיום מערך טיפוגרפי וקידוד צבע נרחב, יסייעו להתגבר על הקשיים הללו.



כיצד הוערכו הפתרונות אשר הוצעו?

על פי רוב, הפתרונות הוערכו באופן פנימי תוך שיתוף הנהגת SanDisk. אני אישית הצגתי את האפשרויות לד"ר אלי ההרי, מנכ"ל SanDisk, ואנו שוחחנו על יתרונותיו של כל אחד מהפתרונות. לבסוף, הוא החליט איזו זהות ייצגה באופן מיטבי את הכיוון העתידי של חברתו והוא הסכים עמנו כי הליכה רחוק מדי עשויה להפחית את ערכו הקיים של המותג אשר הוא וצוותו עמלו קשות להקים. בנוסף, לא רצינו לבלבל את קהל הלקוחות הנאמן של SanDisk.
אינני מאמין בבדיקת לוגוטיפים או מערכי זהות במבחנים. טכניקות מחקר נפוצות כגון קבוצות מיקוד, ראיונות עומק, וסקרים מקוונים אינם מניבים כמעט מידע מעשי. מחקרי שוק אלו אומרים לנו מהו מספר האנשים חסרי הדעה, וידיעה זו נראית לי כפשרה ענקית בעודך מנסה לומר לעולם דבר מה חשוב ואישי ביותר על הסיבה בגינה לאנשים אכפת מחברתך.
הבחינה היחידה עליה אנו ממליצים במהלך פרויקטים לבניית זהות, הינה בחינה תרבותית; כלומר האם הסגנון, הצבע והסמל או המילה הינם בעלי משמעות שלילית במיוחד בתרבות מסוימת. אם אכן זהו המצב, אנו משקללים היבט זה בתהליך קבלת ההחלטות שלנו. במקרה של חברת SanDisk, לא היו היבטים כאלו.

בהשוואה ללוגו הקודם, מה הופך עיצוב זה לטוב יותר?

בעיקרון, העיצוב נראה מקצועי, מתוחכם ואמין יותר. הפונט שיצרנו הוסיף גורם משיכה אשר נעדר מהלוגוטיפ המקורי. בחנו את הלוגוטיפ מבחינת קריאות ונוכחות אל מול המתחרות העיקריות של SanDisk והוא עומד בתחרות יפה מאוד. הוא משמר את אופיו של הלוגוטיפ הקודם, והינו הומאז' לסימן הפלאש הישן, הודות לעיצוב הנקודה באות I כמקבילית. ככל הנראה השינוי הגדול ביותר בין הלוגוטיפ הקודם והנוכחי הינה אחידות עובי התווים. בעייתיות הגרסא הקודמת היתה בהבדלים הרבים מדי בין המאפיינים העבים והדקים של התווים.
באופן גורף, העיצוב הינו קריא ופשוט יותר. הוא מאפשר שימוש בלוגוטיפ כסמל ראשי למערכת מידע מורכבת יותר אותה יש לשווק ללקוחות – במבט בודד- מהו פורמט הזיכרון אותו הם רוכשים, מהו זיכרון הכרטיס, ומהם השימושים הנפוצים ביותר לסוג זיכרון זה. בנוגע להיבט האחרון, עיצבנו מערכת סמלים הניתנים להכרה בקלות יתרה, המלווה את כל אחת מיחידות אחסון המידע המשולבות של SanDisk.
מבחינת ערך שיווקי והיבטי פרסום, הלוגו החדש הינו בעל נוכחות וקריאות רבות לעין שיעור.

איזה תהליך אתם מיישמים לבחינת קריאות ונוכחות הלוגוטיפ אל מול אלו של המתחרים?

אנו תולים את כל הלוגוטיפים האפשריים על קיר ומביטים בהם. יש נוסחה בה אנו משתמשים: לוקחים את גובה האות הגדולה של הלוגוטיפ ומכפילים אותה במאתיים. פעולה זו מאפשרת לך לדעת מהו המרחק המקסימאלי ממנו הלוגוטיפ קריא לאנשים בעלי ראיה ממוצעת. לדוגמא, מרחק הצפייה המקסימאלי עבור לוגוטיפ (או כל טיפוגרפיה) שגובה האות הגדולה שלו הינה 72 pt, הינה 200x72pt=16.5feet שהם כחמישה מטרים לערך. קרי, זהו המרחק ממנו ניתן להעריך בהירות ונוכחות.

האם היו לקחים חשובים אותם למדת בעבר ונמנעת מהם במהלך הפרויקט?

אני יכול בלא כל צל של ספק לומר כי אחד מעיקרי האמונה שלי יושם בפרויקט. העיקרון גורס כי "עיצוב טוב אינו נמדד במה שנכלל בו כי אם במה שאינו נכלל".
אלמנט חשוב נוסף הוא סינון כל התפיסות הקודמות, מפני שלא כל המידע אשר ברשותך הינו ישים בכל מקרה עתידי. עליך לקבוע מה נכון למצב הנתון ולהיות פתוח לאפשרויות חדשות. כפי שפילוסופים הדוגלים בעתידנות גרסו "הכול נמצא בתזוזה"...

אני מודה לך מקרב לב על שחלקת עמנו תובנות אלו.


המאמר תורגם באישורו וברכתו של כריסטיאן פאלינו.
לקריאת הראיון המקורי באנגלית: Brand New







15 במאי 2008

מודי משדרגת תדמית ויזואלית

מאת: צאלה לוין פלד







השבוע הושקה התדמית החדשה של חברת מודי באירוע חגיגי בנמל תל-אביב.
לפני כשנה פתחה מודי, יבואנית קרמיקה אבן וכלים סניטריים (מאז 1970), אולם תצוגה חדש ומרהיב בבני ברק אשר ממצב אותה כחברה מובילה בענף. כמו-כן במהלך השנים שחלפו מאז עיצוב הלוגו הקודם (שאותו עיצבנו לפני 12 שנה) התפתח והתעצם ענף עיצוב הבית. נחשפנו לאופנות חדשות ולמותגי יוקרה מובילים בעולם והפער בין הנראות של המותג לבין המוצרים המשווקים בפועל גדל.
עקב כך נוצר הצורך לשנות ולרענן את המותג והשפה התקשורתית ולהתאימם לרוח התקופה ולאולם התצוגה החדש.



מוותרים על השבלול

בתהליך עיצוב הלוגו לקחנו מספר החלטות שעזרו לנו להפוך את הלוגו לפשוט, זכיר ועכשוי.
החלטנו לעצב את הלוגו החדש באותיות לועזיות. מאחר וחברת מודי יבואנית של מותגים מחו"ל בלבד ושם המותג הוא לועזי, נוצרה הלגיטימציה להחליף את אותיות ללועזית.
כמו כן ויתרנו על הסמל שליווה את מודי (השבלול עם ארבעת הצבעים) ויצרנו לוגו המכיל את השם MODY בלבד אך אוצר בתוכו אלמנט ויזואלי זכיר וייחודי. בחרנו בצבעוניות דומיננטית וקלאסית שתבוא לידי ביטוי על גבי רכבי-חברה, שילוט והתקשורת השיווקית.

...ויש גם מועדון חבריםבמסגרת תהליך ההתחדשות והריענון הושק מועדון חברים חדש בשם "האמבטיה". לוגו מועדון "האמבטיה" עוצב גם הוא בהשראת השפה החדשה תוך שימוש במאפיינים מהלוגו.


... ולקינוח קבלו כמה צלילים מארוע ההשקה עם להקת מטרופולין ואפרת גוש.
Enjoy


3 במאי 2008

מיתוג חדש ל-Star Food

מאת: יגאל פוירשטיין





אם ביקרתם בשנים האחרונות ברשתות השיווק, נתקלתם בוודאי במוצרי "סטאר פוד"– אך יש להניח שתתקשו להיזכר בהם. היבואנית הותיקה (משנת 1983) לא עשתה מאמץ מיוחד למתג את סדרת האריזות, והעובדה כי מוצריה מגיעים מכל העולם ובמגוון אריזות, צבעים וגדלים, לא סייעה ליצירת זהות תאגידית כלשהי.

המשימה שהופקדה בידנו היתה למתג ולמצב מחדש את מוצרי "סטאר פוד" על מנת לבדל אותם וליצור אחידות ויזואלית ותדמית איכותית יותר. כמו כן, התבקשנו שהמותג ישמור על ייחודו של כל מוצר, ולא ניצור תדמית יוקרתית מדי שכן מדובר במוצרים עממיים. כמו כן, סוכם כי התהליך יתבצע בהדרגה ("השקה רכה") והמעבר יהיה טבעי.


הפתרון המתבקש כלל לוגו חדש, רענן ובולט מאד. ללוגו נוספה המילה PREMIUM לשדרוג התדמית. בכדי לשמור על אחידות וזהות ברורה בין שלל הקופסאות, הצנצנות והבקבוקים החלטנו לתחום בפס רחב שחור כל אריזה ולמקם עליו את הלוגו באופן בולט וברור. על ידי כך כל מוצר מקבל זהות אחידה וברורה על המדף התחרותי והעשיר ברשתות.
את התוצאות תוכלו לראות כאן, או בסופרמקט הקרוב אליכם.



דרך אגב, כך נראה המותג לפני...

8 באפריל 2008

הקיבוצניק עם העגבניות - סיפורה של "דמות מותגית"


מאת: אבי מור

לפני זמן קצר הלך לעולמו 'הקיבוצניק עם העגבניות' המזוהה עם מוצרי העגבניות של 'טל'. האיש איננו, אך דמותו ממשיכה לחייך אלינו מעשרות אלפי אריזות של 'טל' ברחבי ישראל.

זה היה בשנת 1968, כאשר החליטו במפעל 'מילוז' להשתמש ב-BRAND CHARACTER ('דמות מותגית') שתלווה את המותג 'טל'.
תחת מותג זה הופיעו בזמנו שלל מוצרים בקופסאות שימורים: עגבניות, פירות הדר, מיצים ולפתנים.
נדירים המקרים בישראל (ובעולם) בהם 'דמות מותגית' מלווה מותג או ארגון מסוים במשך תקופה כה ארוכה ברצף. היחידה שיכולה להתהדר בהישג מרשים כזה היא 'הפרה' של עלית. אך עם כל הכבוד ל'פרה', היא אינה משדרת את מגוון הערכים והדימויים אותם משדר ה'קיבוצניק' של טל.

'הקיבוצניק' הוא מקרה מיוחד ונדיר בנוף המיתוג והפרסום הישראלי וללא ספק אחת הדמויות המפורסמות ביותר בתעשיית המזון הישראלית מאז ומתמיד.
דמויות אחרות הופיעו ונעלמו במהלך השנים בתעשיית מוצרי הצריכה. לדוגמא: נערת 'אמה', 'הכושי' של קפה טקה והברבור של קלין.
לעומתם מופיע ה"קיבוצניק" על כל האריזות של חב' 'מילוז' זה יותר מארבעים שנה ומהווה מותג מוביל בקטגוריה שלו, ואין לו מתחרים ברמת הזיהוי.



מה סוד הצלחתו של 'הקיבוצניק' החביב והחייכן?

כדי לנסות ולתת תשובה, עלינו לבדוק תחילה מהי 'דמות מותגית', מה חשיבותה של ה’דמות מותגית' כמושג בשיווק המודרני, וכיצד היא משתלבת בתהליך בנית המותג.

במלאכת עיצוב ובנית המותג אתה בעצם קובע מה היית רוצה שהלקוחות שלך יחשבו וירגישו כאשר הם רואים את המותג שלך.
ה'דמות המותגית' מאנישה (PERSONALIZE) את היחסים בין הלקוח לבין הארגון או המותג. אישיותה הדינמית והתלת ממדית של הדמות הגרפית מצליחה לייצג את הארגון, מוצריו, ערכיו ומכלול תכונותיו טוב יותר בכל דימוי גרפי אחר.
אנשים אוהבים דמויות כאלה, קל להם להזדהות איתן והם מפתחים אליהן רגש ויחס אישי וחם. כלפי לוגו גרפי דו-ממדי קשה להם יותר לעשות זאת.

האם אפשר להגדיר את 'הקיבוצניק עם העגבניות' כאייקון תרבותי?

כהקדמה לשאלה זו, אנסה לתאר עד כמה התאימה דמותו של הקיבוצניק כדמות מותגית עבור מוצרי 'טל'.
מפעל 'מילוז' נועד לשמש זרוע תעשייתית לקליטה ועיבוד עודפי התוצרת החקלאית (עגבניות ופירות הדר) של קיבוצי הגליל המערבי.
ומה יותר מתאים מחקלאי קיבוצניק המוביל ארגז עגבניות או פרי הדר, פרי עמלו, אל המפעל ליצור שימורים? כמה בנאלי וכמה נכון!

הדמות המותגית במקרה זה היא בעצם התגלמות הסיפור האמיתי מאחורי התוצרת החקלאית המגיעה אל שולחננו בקופסת שימורים.
זו גם הסיבה לכך שהדמות נקלטה מידית בתודעת הצרכן, היא היתה כה חזקה עד כי דחקה לחלוטין את שם המותג 'טל' והפכה בעצמה למכלול הזהות המותגית - ולמעשה 'הקיבוצניק' הפך למותג בעצמו.
באותן שנים נחשבו חברי הקיבוצים למלח הארץ, סמל העבודה העברית והציונות היפה בהתגלמותה. עם השנים התפרקה השותפות, ונשחק רעיון הקומונה. הקיבוצים עברו משברים כלכליים ואף הופרטו, אבל- 'הקיבוצניק עם העגבניות' נשאר שלם, ללא שינוי, חייכן וזחוח כתמיד, ועדיין אפשר לפגוש אותו בכל סופרמרקט ומזווה. אייקון תרבותי, או לא?

הכותב עוסק ביעוץ שיווקי ובנית מותגים, שימש יועץ לחברת מילוז בשנים 1988-1996

26 במרץ 2008

גם לגברים מגיע קרם...

מאת: צאלה לוין פלד




אנחנו על המדף
בימים אלו עולה על מדפי חנויות הקוסמטיקה סדרה חדשה של מוצרי טיפוח לגבר של דר' פישר בעיצובינו.
את פיתוח המותג התחלנו לפני כ—5 שנים כשהסדרה היתה רק רעיון, ועברנו דרך ארוכה עד לתוצאה שלפניכם. תהליך העבודה כלל ניתוח ומחקר של השוק, קהל היעד, בדיקה של אופציות שונות ובחינת המוצרים בקבוצות מיקוד.
אנו עדים לאחרונה להתפתחות והתרחבות עולם הקוסמטיקה, יותר ויותר גברים משתמשים במוצרי טיפוח והגנה על העור.
בדר' פישר החליטו להרים את הכפפה וליישם את הידע המקצועי והמדעי הרב גם בסדרה מיועדת לגברים. הסדרה כוללת קרם פנים, קרם עיניים ותרחיץ פנים לסוגי עור שונים. מוצרים נוספים בסדרה צפויים לעלות למדפים בעתיד.

פשוט זה הכי, אחי!

מה שעמד לנגד עינינו היה לעצב סדרה המבודלת מהמוצרים הלבנים של דר' פישר המיועדים לנשים אך במקביל לשמור על הקו המדעי, הנקי והיוקרתי המזוהה עם מוצרי החברה.
בחרנו לצבעי המותג גווני אפור מטאלי וכתום המשדרים גבריות ויוצרים בולטות ובידול על המדף. שמרנו על פשטות ועל קוים נקיים ומוקפדים ונתנו תשומת לב לכל פרט ואות על גבי האריזות.
ואגב... מאז שהתחלנו להשתמש במוצרים, אנחנו לא מפסיקים לקבל מחמאות.


להלן מספר אופציות גרפיות שהוגשו ונבחנו במהלך העבודה על הסדרה. האריזות עוצבו ע"י צאלה לוין פלד ורונית ענבר.

27 באפריל 2007

"דו"ח אחריות חברתית" של לאומי

מאת: יגאל פוירשטיין




אנו גאים להציג בפניכם פרוייקט רחב היקף שיוצא לאור ממש בימים אלו - חוברת "דוח האחריות החברתית" של לאומי. אנו מלווים את בנק לאומי כבר מספר שנים. ב-2005 עיצבנו את הקוד האתי - "דרך לאומי", משם עברנו דרך עיצוב ערכות לתקשורת פנים-ארגונית והדרכה, כחלק מתהליך הטמעת הקוד האתי בארגון, ובימים אלו אנו חותמים את המהלך בהגשת חוברת מעוצבת של דוח האחריות החברתית, אשר מתפרסמת במקביל לדוח הכספי של הבנק לשנת 2006.

איך מעצבים אתיקה?
כחלק ממגמה הרווחת כיום לפיה חברות ותאגידים גדולים מגבשים לעצמם קוד אתי, השיק גם לאומי ב-2005 את "דרך לאומי", בו מתואר ה'אני מאמין' של הארגון, החזון, היעדים והמטרות העיסקיות שלו. אנו בחרנו לעצב את "דרך לאומי" כערכה מהודרת אשר מאגדת בתוכה 2 חוברות: חוברת אחת המציגה את הקוד האתי בפני העובדים, וחוברת שניה המציגה דילמות אתיות ומספקת לעובדים כלים להתמודדות ולפתרון בעיות בעבודה היומיומית.
בעיצוב החוברת כללנו אלמנטים סמליים מובילים של מצפן ומגדלור וכן תמונות בשחור/לבן, שצילם עבורנו אילן בשור, ובהן מצולמים עובדי הבנק מכל העמדות והתפקידים השונים, ובאמצעותן מודגש המסר שכולם כאחד מחוייבים ל"דרך לאומי".
אז מה זה בעצם דוח אחריות חברתית?
דוח האחריות החברתית לשנת 2006, שבעצם נגזר מהקוד האתי, מציב את לאומי בשורה אחת עם חברות וארגונים מובילים בעולם והוא הראשון בישראל המקבל את אישור הארגון הבינלאומי Global Reporting Initiative) GRI).
הדוח מבטא את מחויבות לאומי כלפי עובדיו, לקוחותיו, בעלי המניות, שותפיו העסקיים, ספקיו, רשויות השלטון, הסביבה והקהילה. הוא מפרט את מגוון הפעילויות החברתיות בהן לקח לאומי חלק ומדגיש את מעורבותו העמוקה בתחומים של שמירה על איכות הסביבה, קידום החינוך, סיוע לשכבות החלשות, עידוד היזמות וטיפוח מנהיגות בקרב הנוער.

מצלמים ומעצבים...
בשונה מהדוח הכספי (המאזן השנתי) היוצא במקביל, הדוח החברתי הינו מסמך תדמיתי אשר פונה אל הקורא בצורה רגשית ואנושית ומציג את היקף העשיה של לאומי למען הסביבה והקהילה. בחרנו לעצב את הדוח כחוברת אשר בה משולבים צילומים המתעדים את הפעילויות השונות של לאומי. רבים מהצילומים בוצעו על ידינו ולצורך כך ליווינו את הפעילויות השונות שעורך הבנק ביניהן כנס לקוחות, חוג ציור לבוגרי לאומי, תערוכת אומנות ועוד. כמו כן עברנו בין סניפי לאומי לצלם את העובדים במהלך יום עבודתם.

עיצוב הדו"ח - צאלה לוין פלד

27 במרץ 2007

רגע אחרי השמחה של פורים ובדרך לחירות של פסח

מאת: צאלה לוין פלד


חברים יקרים,
רגע אחרי השמחה של פורים ובדרך לחירות של פסח, החלטנו לשתף אתכם בשני אייטמים עם רוח חגיגית של התחדשות. אז בין אם משנים מהותית את הקו העיצובי (מיתוג מחדש) או רק מרעננים את העיצוב הקיים (מתיחת פנים) - העיקר להתחדש מדיי פעם... שיהיה לכולנו חג שמח!

רענון תוויות היין ליקבי ארזה

יקב ארזה הוקם ע“י אברהם שור ב–1847. בשנים האחרונות מתמקד היקב בייצור יינות זניים איכותיים תוךפיתוח כרמים וקו ייצור מתקדם. בראש הצוות המשפחתי עומד כיום מוטי שור - דור שביעי למייסדים, וביחד עם היינן פיליפ ליכטנשטיין הם מובילים שילוב ייחודי של ייננות מקצועית וחדשנות תעשייתית עם אהבת יין אמיתית בת יותר מ–150 שנה.
בימים אלו, אנו נמצאים בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש של תוויות היין של היקב. לפניכם טעימה מפירות התהליך - סדרת יינות חדשה וצעירה, “Cadenza” - יין שולחני יומיומי, אשר משדר באמצעות התווית, את הרעננות והקלילות המותאמת לסוג היין (“ארומה פירותית טריה וומעודנת...”). במקרה או שלא... הפרחוניות האביבית משתלבת מצויין גם עם הטיימינג של עונת השנה.




מתיחת פנים למותג "כרומקס"
On-Line הינה אחת החברות המובילות בישראל בתחומי היבוא, השיווק והשירות של מוצרי החשמל לבית. On-Line מתמקדת בקו מוצרים יוקרתי, ייחודי וחדשני המבוסס על השמות המובילים בעולם בתחום מוצרי החשמל לבית: HOOVER, ROSIERES, BABYLISS וכמובן - CHROMEX, שהינו אחד המותגים העיקריים של החברה.
במסגרת החלטתה של On-Line על ביצוע רענון ללוגו CHROMEX, התחלנו בתהליך עבודה אינטנסיבי של אפיון קו מעודכן לעשרות המוצרים.ראשית, תחמנו את הלוגו בריבוע אדום, כך שיהיה מודגש וזכיר ויעניק לאריזות המוצרים אחידות ובולטות על גבי המדף. בנוסף, יצרנו שפה עיצובית ייחודית לכל קטגוריית מוצרים (בתמונה - “סדרת מוצרי המטבח”), כך שמעבר לאחידות הכללית של המותג, תיווצר לכל תחום מוצרים גם זהות משלו.

עיצוב האריזות: צאלה לוין פלד, נועה דוד, יגאל פוירשטיין

על הדרך...
הצילומים של סדרת היינות החדשה Cadenza והמוצרים שעל גבי האריזות של CHROMEX מצולמים בסטודיו הצילום שלנו, מה שמאפשר לנו ללוות את העבודה עד הליטוש הסופי.

26 בינואר 2007

DHL - חוגגים 5 שנות עבודה

מאת: יגאל פוירשטיין



DHL, חברת האקספרס והלוגיסטיקה מס' 1 בעולם, היא אחד מלקוחותינו החשובים. יחד עם הרעיונאי יאיר רון התחלנו לעבוד עם DHL בשנת 2000, ואחת המשימות הראשונות שלנו הייתה לעצב לוגו לרגל 5 שנות פעילות בישראל. מאז ביצענו עבורם אלפי עבודות, והשנה עיצבנו את סמל חגיגות העשור!





הכי אישי שאפשר
פרויקט מרתק שביצענו לאחרונה עבור DHL, משלב חשיבה מקורית וחדשנות טכנולוגית, להשגת פרסונליזציה מירבית. בחבילת דיוור ללקוחות DHL First (עוד לוגו שלנו...)
פנייה אישית לכל לקוח, תמונה ופרטים של נציג השירות האישי שלו, וצירפנו לוח שנה שבו הושתל שם הלקוח בכל חודש (בעזרת הטכנולוגיה הייחודית של דפוס אילן). זה היה פרויקט מורכב — אך התגובות היו שוות את המאמץ!









פשוט לייבא מכל העולם
במהלך השנים הפקנו כמה קמפיינים לקידום משלוחי היבוא של DHL, השולטת על כ-40% משוק היבוא אקספרס. הקמפיין המושק בימים אלה כולל חבילת דיוור ושילוט חוצות. החבילה מדגישה את הפשטות של יבוא עם DHL מול הסיבוך של יבוא בכל דרך אחרת. גימיק ייחודי היה הדבקת פתקית ממו ב"כתב יד" בתוך החבילה, שנועדה למשוך תשומת לב למחירים התחרותיים.




26 בדצמבר 2006

עוטפים בגדול


מאת: יגאל פוירשטיין




בימים אלו מתנהל קמפיין השקה לדיאודורנט חדש מבית הוואי. כחלק מהקמפיין הוחלט ללכת בגדול ולעטוף רכבת... הרושם הויזואלי החזק מגובה בדיילות שמחלקות דוגמיות מהמוצר ברציפי הרכבת ובתוך הקרונות.
מה שעמד לנגד עינינו בפרוייקט זה, הוא לשדר ניחוח טבע ורכות. פשוט.
דרך אגב, זאת לא הפעם הראשונה שאנו מגוייסים למשימה מסוג זה. רק לפני חודש עיצבנו ועטפנו קרונות עם המותג Fa (ולמי שהחמיץ... צירפנו תמונות).


לקוח: DDB Tribal Israel, עיצוב הרכבות: נועה דוד (הוואי), יגאל פוירשטיין (Fa).