4 בפברואר 2009

בחירות - חוויה ויזואלית קשה

מאת: יגאל פוירשטיין

אז איך מעצבים בחירות? אם לשפוט לפי מה שרואים בחוצות ישראל, זה פשוט מאוד: מכניסים את כל המועמדים לראשות הממשלה לסטודיו לצילום, מלבישים את כולם חליפה סולידית בצבעי כחול-לבן-תכלת, אומרים להם לעשות פרצוף מפחיד, ומצלמים.
אחר כך מדפיסים כרזות גדולות עם הפורטרטים שלהם, ותולים בכל מקום. מי שיוצא מהבית בימים אלה לא יכול להימלט מאותם פרצופים רציניים, כולם מישירים מבט קדימה, כולם צופים שחורות, כולם בעלי הבעה של "אני יודע יותר טוב", וכולם משדרים אותו מסר: לא הולך להיות פה שמח.
למה, בעצם? למה שלא יהיו תמונות עם תנועה, עם הבעה, עם צבע שלא בא מתוך קשת הכחולים? למה שלא יהיה פורטרט אחד אופטימי, שבא להגיד "תנו לי לעשות פה קצת טוב"? למה שלא נראה תמונות שיש בהן נוף, או סצינה של עשייה, או שיקוף של חוויה – העיקר לא עוד פורטרט סטטי?
ובכלל, מי צריך לראות את הפרצופים של לבני וברק וביבי בכל מקום? הרי אין בהם שום מסר: כולנו יודעים איך הם נראים, מכירים אותם בעל פה, וזה שהפעם הם מסורקים ומאופרים זה לא סיבה לזהם בהם את הסביבה הוויזואלית שלנו.
טוב, ביום שלישי הולכים להצביע וגומרים עם זה.  עד הפעם הבאה...

26 בינואר 2009

בניחוח איטלקי

מאת: צאלה לוין פלד



בכפר קטן באיטליה, בלב ליבו של חבל טוסקנה, על צלע הר הצופה אל מדרונות ירוקים, עמוסים בעצי זית וברושים זקופי קומה נבנתה שכונה חדשה ויפה...

לא, זו לא תחילתה של אגדת עם איטלקית, אלא בריף שקיבלנו לפני כמה חודשים.
נתבקשנו לעצב פולדר שיחולק לאנשים המעוניינים לרכוש וילה בפרוייקט "Residence Maremma Campagnatico" (בעיקר אירופאים המעוניינים בבית נופש בטוסקנה).
האתגר היה בעיצוב חומר שיווקי לקהל אירופאי (באנגלית ואיטלקית) כך שיעביר את אותה אוירה קסומה, את הנוף האופייני וסגנון החיים בטוסקנה, ובמקביל יכיל מידע רב על הכפר (Campagnatico), על האטרקציות התיירותיות סביבו, מפות של האיזור ומידע על הפרוייקט ההולך ונבנה בו.

הפולדר מאגד בתוכו שרטוטים אדריכליים של הוילות על סוגיהן השונים אשר צויירו ביד ושמרו אף הם על הקו הקלאסי והחם האופייני לאיזור.
אז לנו כבר מתחשק לעלות על מטוס לאיטליה, ולכם?

ניהול קריאטיבי: יגאל פוירשטיין
עיצוב: צאלה לוין פלד
אדריכל הפרויקט: דוד בכר (David Behar)
חברה: Promar Italia





וגם קצת נוסטלגיה...

מי לא מתגעגע לפעמים לשירים של פעם שמציפים ומעלים זכרונות מתוקים מהימים שהטלויזיה שידרה בשחור לבן, הלחם היה שחור או לבן, הים היה הרבה יותר כחול והעתיד נראה הרבה יותר ורוד.
הד ארצי אספו ויצרו אוספים לפי נושאים ואנחנו... אנחנו כרגיל עיצבנו.



חוויות ממקסיקו

מאת: יגאל פוירשטיין


חזית חנות תכשיטים בעיירת הגולשים - סיוליטה





שלט למשרד תיווך מקומי




"פיצוציה" מקומית...




חנות למכשירי טלפונים ניידים



רחוב טיפוסי ב-סיוליטה (כ-30 ק"מ צפונית לפורטה ויירטה)


כנסיית "סנטה מגדלנה" בפורטה ויירטה


כמה יפה היה להסתובב במקסיקו ולראות יצירה אישית, מקורית, מקומית וצבעונית, כשהיא חיה, בועטת וקיימת.
ולא, אפילו לא נכנסתי למוזיאונים. את כל זה ראיתי בעיירות ובכפרים שבהם טיילתי, באזור החוף המערבי של מקסיקו (אותו אזור שקרוי פורטו וייארטה ומוכר לוותיקים שבינינו מ"ספינת האהבה"). שם, בכפרים, השלטים עם שמות הרחובות, ציורי הלוגו שמקשטים מסעדות, שמות הרחובות ושמות החנויות – כתובים ומצוירים ברובם הגדול בעבודת יד מקומית וצבעונית מאוד. אין כמעט שלטי ניאון מודפסים באחידות פונטית וצבעונית, אין כמעט שלטים תעשייתיים אחידים, ואין שכפול. עבודת היד האומנותית מדויקת ונקייה, והעיצוב מקורי מחד, ושואב ממסורות מקומיות מאידך.

סיור בכפרים מספק לעיניים צבעים חזקים, דימויים חזקים, ובולטות גדולה של כל הקשור לגרפיקה: מהלוגו של חנות או מסעדה, שמצויר בדרך כלל על קיר הבניין שבו היא ממוקמת, ועד שלטי הסבר, מודעות פרסומת וציורי קיר סתם – הכל מאוד ויזואלי וגרפי. למה? הצבעים בדרך כלל צבעי יסוד עזים, המון אדום, כחול, כתום וירוק, כי אור השמש החזק יבלע צבעים פסטליים, עדינים. הציורים מלאי הבעה כי הם ניצבים אחד ליד השני וצריכים למשוך תשומת לב. והשילוט גדול אחרת לא ישימו לב אליו בין שאר הגירויים החזותיים. כל הסיבות הללו ייצרו עם השנים מסורת אסתטית ייחודית.
אנשי הכפרים שציור, צביעה וכתיבה היא מלאכתם, הם אומנים של ממש: עבודתם נעשית בדייקנות ובמיומנות המשלבת craftsmanship אמיתי, ומסורת העבודה הזו השתמרה כי המחסור בכסף מונע שימוש בשלטים ומודעות תעשייתיים בהזמנה. וכך האומנות באה לידי ביטוי בכל אספקט של שימוש בכתב, צבע או תמונה במרחב הציבורי.


מסעדה מאולתרת על חוף ימה של פורטו ויירטה


השף מקפיץ דגים טריים


עבודת יד היא מילת מפתח באזורים שלא התמסרו לגלובליזציה לגמרי, ובאזור המפרץ של מקסיקו היא מתבטאת לא רק בכל האמור לשילוט ולקישוט, אלא גם למשל בבישול ואכילה בחוץ. בסופי שבוע אפשר לראות משפחות שמקימות מסעדות חוף מאולתרות: אבי המשפחה דג פירות ים ודגים, בני המשפחה מקלפים וחותכים, ההורים מבשלים או צולים על האש, והרעבים אוכלים. שום דבר תעשייתי לא משתרבב לתהליך.
אז חזרתי לפני שבועיים ואת צבעי היסוד ששטפו את עיני במקסיקו, החליפו שני צבעים: כחול ולבן. שלטי הבחירות, תמונות המתמודדים הפוליטיים, כרזות התמיכה וההזדהות עם החיילים או עם המאבק, וחלק מהפרסומות, נצבעו כולם כחול-תכלת-לבן. ובשונה מהמקוריות, הייחודיות והמגוון הגדול שרואים במקסיקו, פה שלטי הבחירות נראים כולם אותו הדבר: אותם פרצופים רציניים, מאופרים בכבדות, צופים קדימה בנחישות, על רקע צבעי הדגל שלנו. מזל שעוד מעט בחירות, ואחריהן יורידו את כל השילוט ההבוטה והמיותר הזה.

2 בדצמבר 2008

מותגים "עוצרים להתרעננות"

מאת: יגאל פוירשטיין








כמעט מבלי שאנו שמים לב, ארגונים אשר מזוהים עם לוגו (סמליל) מסוים מחדשים ומרעננים את מיתוגם ומעדכנים את הנראות שלהם.
ממש מתחת לאפנו הפך התפוח הצבעוני והמשעשע של Apple לתפוח לבן, נקי ומינימליסטי.
Microsoft שינתה את צבעה מלוגו ירוק לשחור ובעל פונט נטוי.
זירוקס זנחה ממש לאחרונה את הפונט הצר והחד לטובת פונט רך ושמנמן ולצידו צמח לו אייקון של כדור תלת מימדי .
ביפר עברה מכיתוב עברי נוקשה לכיתוב לועזי רך, ושימורי העגבניות של טל זנחו את העיגול האדום שעליו התנוסס שם המותג, לטובת לוגו ירוק ורענן יותר אך השכילו לשמר את ה"קיבוצניק" המיתולוגי.

כניסה של חברה למהלך של התחדשות וריענון מותג יכולה לקרות מכמה סיבות:
הסיבה השכיחה ביותר למהלך של שינוי היא הצורך להראות מעודכן ומתאים לרוח הזמן.
ממש כפי שלכל אדם יש אישיות, צורה ולבוש אשר משדרים מסרים כלפי הסביבה כך גם למותג. ממש כפי שאנו רוצים להיות מעודכנים, להתלבש בבגדים אופנתיים ולשדר מראה מסוים, כך גם מותג חייב להתפתח ולשדר רלוונטיות כלפי קהל לקוחותיו.
כמו בחיים האמיתיים כך גם בעולם העסקי, לא מספיק לחשוב שהלוגו שלך יפה. גם הלקוחות צריכים לחשוב כך, או שהם פשוט יבחרו במי שנראה יותר טוב ממך - מותג עם לוגו עדכני ונכון יותר שמדבר בשפה שלהם ומכבד את ההעדפות הויזואליות שלהם.
כשהעיצוב כבר לא הולם את רוח הזמן, אז גם המוצר שהעיצוב מייצג, נראה לא-רלוונטי ומיושן.
התהליך המקובל במקרה זה הוא "רענון" או "מתיחת פנים" (Face Lifting) למותג. על פי רוב התהליך מתבצע באופן אבולוציוני ולא רבולוציוני. כלומר: משנים את העיצוב בצורה ששומרת על זיקה ויזואלית, ערכית וסנטימנטלית עם המוצר והמיתוג הוותיק – אך מתאימה אותו לרוח הזמן. בדרך כלל תהליך כזה מתבצע ב"השקה רכה", כלומר תהליך ההטמעה איטי אשר כמעט ולא יורגש אצל הצרכן.

סיבה נוספת למהלך של ריענון והתחדשות יכולה להווצר כתוצאה מ"התרופפות משמעת" בנראות המותג.
עם חלוף השנים וריבוי האפליקציות שבהם נחשף המותג לציבור, "נולדות" ורסיות מרובות ללוגו, מתפתחת חוסר אחידות בצבעוניות, ונעשה שימוש מאולתר באלמנטים המזוהים עימו.
תופעה זו מתרחשת בדרך כלל כאשר החברה גדלה, מספר המוצרים והשרותים מתרחב, סניפים נוספים נפתחים ולחברה אין "ספר הנחיות מותג" שקובע חוקים וגבולות ברורים ומאפשר לספקיה לעבוד באופן אחיד, נכון ומדוייק.
כאשר חברה מזהה תופעה זו אצלה, עליה לבצע תהליך של עידכון השפה המיתוגית, יצירת מסמך הנחיות מפורט לשימוש נכון בלוגו בכל המדיות, משלט החברה ועד חתימת המייל של כל עובד. במקרה כזה נדרש המעצב לספק פתרון הולם לכל שימוש על מנת שלא ישאר מקום לאילתור ולאי-דיוקים.

במקרים מסויימים אנו עדים לתהליכי מיתוג אבולוציוניים (Re Branding) - כלומר - שינוי ויזואלי מוחלט של המותג.
מהלך מסוג זה מתרחש כתוצאה של מספר מצבים ומהלכים שקורים בארגון כגון:
1. תהליך מיזוג של חברות (לדוגמא: שטראוס+עלית, נטוויזן+013 DHL+Deutsche Post).
2. הרחבת פעילות של הארגון לתחומים נוספים ופנייה לקהלי מטרה נוספים כגון לקוחות בחו"ל (BioPet ,MODY...)
3. איבוד נתח שוק למתחרים והצורך לשדר חדשנות והתחדשות (פלאפון, ביפר)
4. רה-אירגון בחברה וכינוס מותגים (מוצרי טל - טל וטרי)

אחת למספר שנים נדרשים קברניטי כל חברה להחליט באיזו דרך לבחור על מנת להמשיך ולתחזק את המסרים והנראות האחידה של אירגונם; האם יש מקום לטיפול קוסמטי בלבד או שנדרשת החלטה אמיצה לשנות כיוון מהיסוד. כל החלטה לגבי שינויים במיתוג הוויזואלי טומנת בחובה השלכות רבות - מהצלחתו והתבססותו של המותג בעיני הציבור ועד איבוד הרלוונטיות שלו ואף גוויעתו המוחלטת.
אלו אינן החלטות פשוטות וקלות עבור מנהלי החברה ולעיתים בשל הקושי בהחלטה הם משמרים את המותג כפי שהוא גם אם אינו נכון או רלוונטי יותר ואז הנזק התדמיתי לחברה הוא רב. שימור הקיים כמעט תמיד הוא הפיתרון הכי גרוע, ובוודאי שלא עולה בקנה אחד עם חברה שמעריכה את עצמה כחדשנית במוצר שלה, בשירות שלה, בתהליכי העבודה שלה וביחסיה עם קהל הלקוחות שלה.

כל חברה נדרשת ללוגו טוב, נכון ועדכני. תפקידו של המעצב הוא לכוון למהלך הנכון, במינון מדויק וברגישות רבה תוך הכרת החברה והמותג כך שישדר רלוונטיות כלפי קהל לקוחותיה.




15 בנובמבר 2008

איך מעצבים בניה ירוקה?

מאת: צאלה לוין פלד




נתבקשנו לעצב תדמית עבור חברת הבניה RJK הממוקמת בניו יורק. ייחודה של RJK הוא התמחותה בבניה "ירוקה". זוהי בניה תוך עמידה בתקנים מחמירים של שמירה על איכות הסביבה וחסכון באנרגיה, ההופכים כיום מקובלים יותר ויותר עקב מצבו העגום של הכדור עליו אנו חיים והמודעות הגוברת לנושא. המשימה היתה לאפיין את RJK כחברה צעירה, דינמית ורעננה, אך עם זאת מקצועית ומנוסה.
קישור לאתר החברה:  www.rjkcorp.net
לוגו החברה



ניירת החברה


דף לדוגמה מאתר החברה

אופציות ללוגו החברה