מאת: יגאל פוירשטיין
חזית חנות תכשיטים בעיירת הגולשים - סיוליטה
שלט למשרד תיווך מקומי
"פיצוציה" מקומית...
חנות למכשירי טלפונים ניידים
רחוב טיפוסי ב-סיוליטה (כ-30 ק"מ צפונית לפורטה ויירטה)
כנסיית "סנטה מגדלנה" בפורטה ויירטה
ולא, אפילו לא נכנסתי למוזיאונים. את כל זה ראיתי בעיירות ובכפרים שבהם טיילתי, באזור החוף המערבי של מקסיקו (אותו אזור שקרוי פורטו וייארטה ומוכר לוותיקים שבינינו מ"ספינת האהבה"). שם, בכפרים, השלטים עם שמות הרחובות, ציורי הלוגו שמקשטים מסעדות, שמות הרחובות ושמות החנויות – כתובים ומצוירים ברובם הגדול בעבודת יד מקומית וצבעונית מאוד. אין כמעט שלטי ניאון מודפסים באחידות פונטית וצבעונית, אין כמעט שלטים תעשייתיים אחידים, ואין שכפול. עבודת היד האומנותית מדויקת ונקייה, והעיצוב מקורי מחד, ושואב ממסורות מקומיות מאידך.
סיור בכפרים מספק לעיניים צבעים חזקים, דימויים חזקים, ובולטות גדולה של כל הקשור לגרפיקה: מהלוגו של חנות או מסעדה, שמצויר בדרך כלל על קיר הבניין שבו היא ממוקמת, ועד שלטי הסבר, מודעות פרסומת וציורי קיר סתם – הכל מאוד ויזואלי וגרפי. למה? הצבעים בדרך כלל צבעי יסוד עזים, המון אדום, כחול, כתום וירוק, כי אור השמש החזק יבלע צבעים פסטליים, עדינים. הציורים מלאי הבעה כי הם ניצבים אחד ליד השני וצריכים למשוך תשומת לב. והשילוט גדול אחרת לא ישימו לב אליו בין שאר הגירויים החזותיים. כל הסיבות הללו ייצרו עם השנים מסורת אסתטית ייחודית.
אנשי הכפרים שציור, צביעה וכתיבה היא מלאכתם, הם אומנים של ממש: עבודתם נעשית בדייקנות ובמיומנות המשלבת craftsmanship אמיתי, ומסורת העבודה הזו השתמרה כי המחסור בכסף מונע שימוש בשלטים ומודעות תעשייתיים בהזמנה. וכך האומנות באה לידי ביטוי בכל אספקט של שימוש בכתב, צבע או תמונה במרחב הציבורי.
מסעדה מאולתרת על חוף ימה של פורטו ויירטה
השף מקפיץ דגים טריים
עבודת יד היא מילת מפתח באזורים שלא התמסרו לגלובליזציה לגמרי, ובאזור המפרץ של מקסיקו היא מתבטאת לא רק בכל האמור לשילוט ולקישוט, אלא גם למשל בבישול ואכילה בחוץ. בסופי שבוע אפשר לראות משפחות שמקימות מסעדות חוף מאולתרות: אבי המשפחה דג פירות ים ודגים, בני המשפחה מקלפים וחותכים, ההורים מבשלים או צולים על האש, והרעבים אוכלים. שום דבר תעשייתי לא משתרבב לתהליך.
אז חזרתי לפני שבועיים ואת צבעי היסוד ששטפו את עיני במקסיקו, החליפו שני צבעים: כחול ולבן. שלטי הבחירות, תמונות המתמודדים הפוליטיים, כרזות התמיכה וההזדהות עם החיילים או עם המאבק, וחלק מהפרסומות, נצבעו כולם כחול-תכלת-לבן. ובשונה מהמקוריות, הייחודיות והמגוון הגדול שרואים במקסיקו, פה שלטי הבחירות נראים כולם אותו הדבר: אותם פרצופים רציניים, מאופרים בכבדות, צופים קדימה בנחישות, על רקע צבעי הדגל שלנו. מזל שעוד מעט בחירות, ואחריהן יורידו את כל השילוט ההבוטה והמיותר הזה.
תודה על האבחנות המדויקות, הרגישות והמעוררות מחשבה. עלתה בי המחשבה שהכותרת למאמר הזה היתה יכולה להיות "אפשר גם אחרת..."
השבמחקאז היית במקסיקו, הא? תגיד, באילת היית?
נחמיה